האם ניתן לסמוך על שליחת אוכל כשר במשלוח עם גוי?

שליח שאינו יהודי – בעייתי?

יוצא לא פעם ולא פעמיים שאנחנו מזמינים אוכל לבית, פיצה, סושי או המבורגר, וכשאנחנו פותחים את הדלת כדי לקבל את פני השליח, או אפילו רק מדברים איתו בטלפון, אנחנו מבינים שמדובר באדם שאינו יהודי. האם ניתן לאכול את האוכל ללא כל חשש?

למה שיהיה בכלל בעיה? למה אדם שאינו יהודי יכול להשפיע על אוכל של יהודי אותו הוא נושא? בספר ההלכה 'השולחן ערוך' (יורה דעה סימן קיח) פסק מרן רבי יוסף קארו שיין ובשר וחתיכת דג שנשלחים בידי שליח, צריכים שני חותמות. חותם, כשמו כן הוא, זו חותמת שהיו מטביעים על הדבר העוטף את המאכל הנשלח וכך יודעים אם קרה משהו למאכל ונגעו בו או לא.

מה קורה אם נגעו בו?

ובכן יש כמה בעיות הכרוכות בכשרות בדבר וצריך להבחין בהן ובדרגותיהן השונות. קיים חשש דאורייתא (מן התורה) משולש באוכלים המוזכרים בשולחן ערוך דווקא – דג ובשר משום שיכול הנוכרי חלילה להחליפם בחתיכה לא כשרה ויין משום איסור יין נסך – שאפילו רק נוגע נוכרי ביין הדבר נאסר. אך מה בדבר יין מבושל? הרי ידוע לנו שדין יין נסך חל על יין מבושל 'רק' מדברים סופרים (דרבנן)?

על כן ממשיך השולחן ערוך באותו הסעיף אומר שיין מבושל וכן יין שעירבו בו משקה כלשהו וכן כל דבר שאסור מדברי סופרים – מספיק גם חותם אחד כדי להתירו. איך זה מתכתב עם הזמנת אוכל כיום על ידי שליח נוכרי? לכאורה אם זה בשר ודג או יין ואין בזה חותם – אז וודאי שאסור? ולא רק זה אלא שהאחרונים שם על השו"ע שאלו מה דין חלב, שהרי גם חלב יכול הנוכרי להחליף בחלב טמא! ושם משמע לכאורה שאכן גם חלב אסור אלא שזה לא הנושא של סימן קי"ח ולכן לא הוזכר.

אז האם אכן אסור לנו לאכול מה שהשליח מביא?

נראה שיש בדיעבד כמה היתרים להקל. באותו סימן בשולחן ערוך, בסעיף י', מבואר שכל עוד אין הנאה לגוי בהחלפת המאכל אז לא חוששים להחלפה, והמדד להנאה הוא כזה: האם יש לגוי אינטרס להחליף – כיוון שהאוכל שלו גרוע יותר. אך זה היתר קשה כי צריך למדוד כל מאכל לגופו ביחס למאכלי הגוי. היתר נוסף שמצטרף לקודם הוא היתר יותר ריאלי לימינו – בימין של מדינה ומלכות ושלטון – יש פחד לנוכרי להתעסק באוכל שאותו הוא שולח ועל כן יש מקום לומר שאין חוששים לכך במצב כזה.

כאשר האוכל סגור וחתום המדבקה או משהו דומה, באופן כזה שיהיה ניכר אם פתחו אותו לפני שהגיע אלינו – הרי זה כמו חותם ויש מקום להקל. למעשה – לכתחילה צריך להחמיר ולדאוג שיהודי יביא לך את האוכל. אך אם בכל זאת הביא את האוכל אדם שאינו יהודי – מותר בדיעבד.